|
מציצים / <<חזרה
שמחת חיים ואהבה בארגונים / ענת קלו לברון
"תארי לעצמך", אומר אפי, "שכל עובד בארגון יעבור את ההתנסות של אימון, בו יבחר לעבוד על תחום כלשהו בחייו , ויפיק תוצאות שלפני כן נראו לו בלתי אפשריות. עם זה הוא יקום בבוקר ויבוא לעבודה, עם ההוויה שכל דבר אפשרי.
כשהגעתי לפגישה עם אפי לנדאו, עד לפני שנתיים וחצי עיתונאי בכיר בעיתון העסקים גלובס וכיום בעל חברת האימון " אפי לנדאו קואצ'ינג", המגדירה עצמה כ"חברת אימון לשמחת חיים ואהבה בארגונים", הייתי צריכה להבין כבר מהשם שלא מדובר באימון בארגונים מהסוג עליו אנו רגילים לשמוע. לא מדובר על אימון הדרג הבכיר בלבד, לא מדובר על אימון קבוצות השרות/מכירה/הגביה ולא מדובר רק על אימון שכבת מנהלי הביניים.
לא בכדי, לשמה של החברה צמוד הסלוגן 'אימון לשמחת חיים ואהבה בארגונים'. מבחינתו של אפי, שינוי ההוויה הארגונית היא הפעולה שתעביר ארגון למצב של הצלחה. לדבריו, "ארגון שההוויה הארגונית שלו תגיע מהמקום בו היא נמצאת היום למקום של שמחת חיים ואהבה, יצליח לעשות ולהשיג כל דבר. זהו מקום בו כל דבר שהמנכ"ל והבעלים ירצו שיקרה בארגון ובתוצאות שלו יכול לקרות". לצורך זה פיתח אפי מודל שלם של אימון ארגוני (להבדיל מאימון בארגונים), שנותן אפשרות לארגונים לשנות את ההוויה הארגונית שלהם.
בתפיסה של אפי, הגורם העיקרי המניע אותנו לעשות או לא לעשות דברים, הוא ההוויה שלנו. וההוויה היא מקום שיכולים לעבוד עליו. מהיכרותו המעמיקה עם ארגונים עוד מהימים שסיקר אותם כעיתונאי, הוא יודע לספר כי בכל הקשור לליבת הארגון, למה שמניע ארגונים לפעולה וגורם להם להפיק תוצאות, המקום היחידי שלא עבדו עליו עד כה הוא ההוויה האנושית של עובדי הארגון וההוויה הארגונית. אף אחת מהתורות הקיימות לא עובדת על המקום הזה. יש הדרכה, יש עבודות יעוץ, יש פסיכולוגיה, וכן, יש גם עבודות אימון בארגונים.
אפי: "עד היום ההתייחסות לאימון בארגונים היא כמו לייעוץ ארגוני והדרכות. אלה פרויקטים אד הוק. נכנסים ויוצאים. במקרים רבים מתייחסים לזה כצ'ופר. כמעט כמו נסיעה לתורכיה. האימון הקיים הוא של אנשים בעמדות הבכירות. זה נכון שגם איתם עובדים על הוויה והם בעצמם עושים פריצות דרך אדירות בחייהם, יש לזה ביטוי בחייהם העסקיים ובהשפעה על סביבת האנשים הקרובה אליהם, אבל זה לא עושה טרנספורמציה לארגון כולו".
היום רוב הארגונים מודעים לעובדה ששמחת החיים של העובד יכולה להניע אותו ליותר תוצאות. כנגזרת של הבנה זו ניתן לראות את פעילויות הרווחה, כגון סופי שבוע, יום לונה פארק לילדי העובדים, מועדון הסרט הטוב, והשמיים הם בהחלט הגבול בעניין הזה. למרות זאת, לדבריו של אפי, "פעילויות אלו לא עובדות על שינוי ההוויה הארגונית. הן פועלות באופן רגעי ומהר מאוד חולפות ונשכחות".
אפי הוא בחור אמיץ. בעוד מאמנים חדשים חוששים לבקש X שקלים על שעת אימון, אפי מגיע לארגונים ומציע להם פתרון אימוני כולל. ואם המשפט הזה מזכיר לכם פתרון מחשובי כולל או פתרון תקשורתי כולל, זו בדיוק כוונתו. כאשר שואלים את אפי מהי מהות העסק שלו אז הוא מוכר תשתיות. והתשתית שהוא מדבר עליה היא תשתית של אימון, של עבודה על הוויה.
החזון שלו מדבר על כך שכמו שהיום כאשר מקימים חברה מקימים אותה מראש עם תשתית מחשוב ותשתית תקשורת, כך, בעוד חמש שנים, כאשר יקימו חברה יקימו אותה עם תשתית אימונית. כמו שיש מחלקות הדרכה, רווחה ושכר, כך תהיה בכל ארגון מחלקת אימון, שישבו בה מאמנים ויתנו שירותי אימון לעובדים.
הדרך להגשמת החזון עוברת בהבנת מבנה הארגון ומערכות היחסים בתוכו. לדבריו של אפי, "כל ארגון מורכב ממחלקות, אגפים, או חטיבות, בהתאם לגודלו. כל אחד ממנהלי הגופים השונים הוא אדם נפלא בפני עצמו, הרוצה לתרום לארגון. אבל לכל אחד מהם יש מחסומים. המחסומים הללו משפיעים על דרך הפעולה שלהם, ולכן בפועל, התמונה המתקבלת מורכבת מגופים עצמאיים המממשים את משימותיהם אך עובדים בנפרד. לדוגמא, כאשר אותם מנהלים נפגשים בפורום משותף עם המנכ"ל, כל אחד מהם מייצג את הארגון שלו. אין שיתוף פעולה, אין פרגון, אין פתיחות, אין ישירות, אין יחסים אישיים עמוקים, ובוודאי שאין שם אהבה.
לטענתו של אפי, בדרך כלל אנשים כן רוצים לשתף פעולה, כן רוצים לפרגן אחד לשני, כן רוצים להיות פתוחים וישירים, כן רוצים לתרום לקולגות שלהם וכן רוצים לתת אהבה, אך לא עושים זאת. זה לא מרוע לב או חוסר יכולת ורצון, הם פשוט לא מעזים. לא מאמינים שזה אפשרי. הידיעה כי דבריהם עלולים להתפרש באופן אחר או הפוך עוצרת אותם. הם עדיין לא יודעים שהידיעה הזו היא המחסום שלהם שמדבר עם המחסומים של האחרים, וברגע שהמחסומים יפלו, דברים יתחילו לעבוד ולזרום.
גם אפי מתחיל בהנהלה הבכירה. כנראה שאי אפשר בלי זה. המנכ"ל ועוד שלושה בכירים הנבחרים על ידו עוברים אימון אישי אפי מייעד להם תפקיד מכריע בתהליך - הם מהווים את צוות ההיגוי של האימון הארגוני הכולל. הם מספקים את המטריה האימונית לתהליך והשינויים ההווייתיים אצלם מהווים מודל לחיקוי. במקביל לתהליך האימון האישי מתחיל תהליך של זיהוי ומיפוי המצב הקיים כיום - מה יש, מה חסר, מה עובד ומה לא עובד, וכן תהליך של אימוני הכנה לאירועים ופגישות משמעותיות.
תהליכים נוספים הכלולים במודל האימון הארגוני השלם הם אימון צוותי להנהלה ולצוותים חשובים, אימון ההנהלה על אסטרטגיה, ערכים וחזון והצבת יעדים, ועוד קבוצות אימון בנושאים שונים ומגוונים, כמו יחסים עם תוצאות, הצלחה וכשלון, זיהוי ומיפוי מחסומים אישיים, יחסים עם כסף, אופטימיות וחשיבה חיובית, הומור וצחוק, יחסים עם זמן ותכנון, יצירתיות וחדשנות ועוד. כאן כבר יורד התהליך לרבדים הנמוכים בארגון, כאשר בסופו של דבר היעד הוא להגיע לאימון של כל עובד ועובד אפילו אם מדובר רק ב-10 שעות אימון.
"תארי לעצמך", אומר אפי, "שכל עובד בארגון יעבור את ההתנסות של אימון, בו יבחר לעבוד על תחום כלשהו בחייו , ויפיק תוצאות שלפני כן נראו לו בלתי אפשריות. עם זה הוא יקום בבוקר ויבוא לעבודה, עם ההוויה שכל דבר אפשרי. זו המהות של תהליך האימון הארגוני - שהכל אפשרי. מכאן, לקביעת יעדים עסקיים פורצי דרך והשגתם, המרחק קטן".
אמנם זה לא אימון ארגוני מהסוג עליו אנו רגילים לשמוע, אך הוא בהחלט מדבר על אימון הדרג הבכיר, אימון קבוצות השרות/מכירה/הגביה ואימון שכבת מנהלי הביניים, אלא שהוא מדבר על גם וגם וגם, או כפי שאפי מגדיר זאת "זה לא חיבור של החלקים שיוצרים את השלם. אני מביא לארגון את השלם מראש, כאשר הארגון עצמו בוחר בפתרון שלי, הוא למעשה מתחבר לחזון השלם ומצהיר בעצמו את ההצהרה: 'אני רוצה שההוויה שלי תשתנה. אני רוצה להגיע למקום בו הכל אפשרי. עצם ההצהרה יוצרת מציאות הווייתית שמניעה אנשים לפעולה".
לאפי ברור שכתוצאה מתהליך אימון ארגוני מובנה ומעמיק שכזה יקרו שני דברים: האחד הוא שהעובדים בארגון יקומו בבוקר לעבודה עם שמחת חיים ואהבה, ויגיעו איתן לארגון. השני הוא שהארגון, בהוויה החדשה שלו, יידע לא לקחת את זה מהם. למשל, לא לאלץ אותם לעשות פעולות שמשאירות אותם עד עשר בלילה על חשבון הזוגיות שלהם, ההורות שלהם והחופש שלהם בחיים.
כיום עובד המודל בחברת תקשורת גדולה עד סוף השנה הציב לעצמו אפי יעד של עוד שלוש חברות לפחות. עם הנחישות והדבקות במטרה המלוות את אפי במהלך כל השיחה, קיימת סבירות גבוהה מאוד כי הוא יצליח. מעבר לזה, אפי לא לבד - עבור החברה עובדים, מלבד אפי עצמו, 4 מאמנים עצמאיים ומנהל לוגיסטי, פרט לאימון הארגוני הם גם מאמנים לפחות עשרה מנכ"לים, שכל אחד מהם יכול להוביל לאימון הארגוני הבא, ואין ספק שהדבר לא נסתר מעיניו של אפי.
אפי, 53, מגדיר את ייעודו בחיים כעזרה לאחרים. הכלי הטוב ביותר עבורו למימוש ייעוד זה הוא האימון, אך הוא עושה זאת גם באמצעים אחרים. מבחינתו, בכל דקה של אינטראקציה בה הוא מדבר על אימון או עושה אימון הוא עוזר למישהו. אמנם חברת האימון היא הכלי למימוש החזון, אך אין הדבר אומר שאפי נשאר שם לתמיד. היום הוא מתאמן על לשחרר, לוותר על שליטה ולהכניס שותפים לעסק. הוא מתכנן פנסיה מוקדמת והגשמת חלומות אחרים בחייו. כמו למשל, להסתובב בעולם ממקום למקום ולכתוב ספרים. למזלו, יש לו בת זוג עם חלומות דומים, מה שמגדיל משמעותית את הסיכויים להגשמתם.
נותר לנו רק לקוות כי עד אז הוא יספיק לעזור להרבה ארגונים לשנות את הוויתם לכזו של שמחת חיים ואהבה.
efi@elcoaching.co.il
|
|