"באימון אנו מתבוננים ושמים סימני
שאלה על הרפסודות שאנו סוחבים
על גבנו כל חיינו"

 


השראה /
סיפור הרפסודה

מתוך "בודהא – האדם המואר"
אוסף של חיבורים קדושים
נערך על ידי סטפן מיטשל



אדם הולך בדרך ורואה נהר עצום. הגדה הקרובה מפחידה ומסוכנת והגדה הנגדית בטוחה. הוא אוסף בולי עץ ועלווה, בונה רפסודה, חוצה את הנהר בעזרתה ומגיע לצד השני.



עכשיו, נניח שאחרי שהוא הגיע לצד השני, הוא מעמיס את הרפסודה על כתפיו ונושא אותה לכל מקום אליו הוא הולך.



האם זה מצביע על כך שהוא משתמש ברפסודה בצורה הנכונה והמתאימה? לא. אדם בר דעת יבין שהרפסודה היתה מאוד שימושית עבורו כאשר חצה את הנהר והגיע בבטחה לצד השני. אך מרגע שהגיע לשם, היה זה נכון להשאיר את הרפסודה מאחור ולהמשיך בדרכו בלעדיה. זהו שימוש נכון של הרפסודה.



בדרך דומה, יש להחזיק בכל האמיתות על מנת לחצות/לעבור. אין להחזיק בהן מרגע ההגעה ואילך. עליך להרפות אפילו מהתובנה המדהימה ביותר ובעלת הערך הגדול ביותר, ועוד יותר, כאשר אין לה ערך רב.